המדריך המלא לאבחון דליפת שתן במאמץ (SUI) – חלק 1, הגדרות ואיבחון

דליפת שתן במאמץ: למה זה קורה, איך מאבחנים ומתי צריך לפנות למומחה?

מאת: ד"ר אריאל זילברליכט: מומחה לאורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן

המקצוע שלי, אורוגינקולוגיה היא התשובה הרפואית לנשים שרוצות להחזיר לעצמן את איכות החיים. נשים רבות חוות במהלך חייהן בעיות כמו בריחת שתן, צניחת אברי אגן, כאבי אגן כרוניים ומגוון רחב של בעיות גינקולוגיות.

את מכירה את הרגע הזה? שיעול פתאומי, צחוק מתגלגל עם חברות, או הרמת שקית כבדה בסופר ואז, התחושה הלא נעימה הזו של… בריחת שתן. אם הנהנת כעת בהסכמה, חשוב שתדעי: את ממש לא לבד. כ-46% מהנשים יחוו דליפת שתן במאמץ בשלב כלשהו בחייהן, והשכיחות עולה ל-50% בקרב נשים מעל גיל 40.

אבל העובדה שזה "נפוץ" לא הופכת את זה ל"תקין" או למשהו שאת צריכה ללמוד לחיות איתו. כרופא שחוקר את התחום למעלה מעשור ופרסם מחקרים בינלאומיים בתחום אורוגיניקולוגיה ודליפת שתן במאמץ (כולל מעקב של 13 שנה אחרי אלפי מטופלות), אני כאן כדי להגיד לך: הצעד הראשון לפתרון הוא אבחון מדויק.

בסדרת המאמרים הקרובה אקח אותך יד ביד, מהאבחנה, דרך הטיפול השמרני ועד לפתרונות הניתוחיים המתקדמים ביותר. נתחיל מהבסיס הגדרות ואיבחון.

המדריך המלא לאבחון דליפת שתן במאמץ (SUI) – חלק 1, הגדרות ואיבחון

ש: מהי בעצם דליפת שתן במאמץ (SUI)? האם זה קשור ללחץ נפשי?

ת: זו טעות נפוצה, אבל המילה "Stress" במונח הרפואי (Stress Urinary Incontinence) מתייחסת ללחץ פיזיקלי תוך-בטני, ולא ללחץ נפשי (סטרס). דליפת שתן במאמץ מתרחשת כאשר הלחץ בתוך הבטן (בעת שיעול, עיטוש, קפיצה או הרמת משקל) עולה על היכולת של הסוגר השופכתי להישאר סגור.

מבחינה אנטומית, אנו מבדילים בין שני מנגנונים עיקריים שגורמים לכך:

1. ניידות יתר של השופכה (Urethral Hypermobility): מצב שבו הרקמות והרצועות שאמורות לתמוך בשופכה (כמו ערסל) נחלשות. כתוצאה מכך, בזמן מאמץ השופכה "צונחת" מטה והסוגר לא מצליח להיסגר הרמטית.

2. אי-ספיקת סוגר (ISD – Intrinsic Sphincter Deficiency): מצב שבו שריר הסוגר עצמו נחלש ומאבד את הטונוס שלו. נשים עם ISD יחוו בדרך כלל דליפות חמורות יותר, גם במאמצים קלים מאוד.

ש: למה זה קורה לי? (גורמי הסיכון)

ת: נשים רבות שואלות את עצמן "למה דווקא אני?".

הספרות המקצועית מצביעה על מספר גורמים מרכזיים:

• הריונות ולידות: זהו גורם משמעותי ביותר. לידה וגינלית מכפילה את הסיכון ל-SUI בהשוואה לניתוח קיסרי, בשל הלחץ המופעל על רצפת האגן והפגיעה האפשרית ברקמות התומכות. עם זאת, חשוב לזכור שרוב הנשים לא יפתחו דליפת שתן במאמץ. 

• גיל: השכיחות עולה עם השנים, כחלק מהיחלשות טבעית של הרקמות והירידה באסטרוגן.

• עודף משקל (Obesity): משקל עודף מפעיל לחץ כרוני על רצפת האגן. (במאמר הבא נרחיב על איך ירידה במשקל יכולה לפעמים לפתור את הבעיה לחלוטין).

• גנטיקה: אם אמא שלך או אחותך סבלו מכך, הסיכוי שלך עולה.

ש: איך מתבצע האבחון של דליפת שתן במאמץ במרפאה שלי? האם זה כואב?

ת: האבחון במרפאה הוא יסודי אך פשוט, ואינו כרוך בכאב. המטרה שלי כרופא היא לא רק "לאשר" שיש דליפה, אלא להבין בדיוק למה היא קורית, כדי להתאים לך את הטיפול הכי מדויק (בין אם זה פיזיותרפיה או ניתוח).

תהליך האבחון כולל 4 שלבים:

1. התשאול הרפואי (History): נשוחח על חומרת הדליפה, התדירות שלה, ועד כמה היא מפריעה לאיכות החיים שלך. נשלול דלקות שתן (שעלולות לחקות דליפה) ונבין את ההיסטוריה המיילדותית שלך.

2. יומן השתנה (Voiding Diary): זהו כלי אבחוני אפשרי במקרה של אי בהירות, זה נותן לנו תמונה אובייקטיבית שלא תמיד עולה בשיחה.

3. מבחן שיעול (Cough Stress Test): זוהי הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון SUI, עם רמת דיוק של 78%-97%. הבדיקה נעשית כאשר שלפוחית השתן מלאה בחלקה (כ-300 מ"ל). אבקש ממך להשתעל, ונבדוק האם יש דליפה מיידית. בדיקה חיובית מאשרת את האבחנה ברוב המוחלט של המקרים.

4. הערכת איכות חיים: אנו משתמשים בשאלונים בינלאומיים מתוקפים כדי להבין את עומק הפגיעה בשגרת חייך. זה קריטי להחלטה על סוג הטיפול האם הדליפה היא מטרד קל או כזו שמונעת ממך לצאת מהבית?

ש: אורוגיניקולוגיה והקשר שלה לבדיקת אורודינמיקה, האם הבדיקה הינה בדיקת חובה?

ת: זו אחת השאלות הנפוצות ביותר. בעבר, כל אישה נשלחה לבדיקה זו (שכוללת החדרת קטטרים למדידת לחצים). כיום, הגישה המדעית השתנתה. במקרים של דליפת שתן במאמץ "פשוטה" (Uncomplicated SUI), שבה האבחנה ברורה בבדיקה במרפאה, אין צורך בבדיקת אורודינמיקה. מחקרים הראו שהתוצאות הטיפוליות מצוינות גם ללא הבדיקה הפולשנית הזו. מתי כן נבצע אותה? במקרים מורכבים יותר, כשחשד לדליפה מעורבת (גם דחיפות וגם מאמץ), צניחת איברים משמעותית, או לאחר ניתוחים קודמים שנכשלו.

ש: מה הקשר בין אבחון מדויק להצלחת הטיפול? (הזווית המחקרית)

ת: כמי שפרסם מחקר מקיף ב-American Journal of Obstetrics and Gynecology (AJOG, 2020) יחד עם עמיתיי (Karmakar, Dwyer ואחרים), בדקנו למעלה מ-1,300 נשים לאורך תקופה של 13 שנה. אחת המסקנות החשובות ביותר שעולות מהניסיון המצטבר הזה היא שהתאמת הטיפול הנכון מתחילה באבחון הנכון. לא כל אישה צריכה ניתוח, ולא כל ניתוח מתאים לכל אישה. היכולת להבדיל בין דליפה הנובעת מחולשת שריר (ISD) לבין כזו הנובעת מצניחת שופכה היא זו שתקבע האם הטיפול יצליח לטווח ארוך (של עשור ומעלה) או ייכשל.

במחקר שלנו ראינו שנשים שאובחנו כראוי וטופלו בשיטות המתאימות (כמו ניתוחי TVT או בורץ'), נהנו מאחוזי הצלחה גבוהים מאוד (מעל 80%) גם לאחר שנים רבות.

מה הצעד הבא?

אחרי שהבנו שיש בעיה ונתנו לה שם (SUI), החדשות הטובות הן שיש לה מגוון פתרונות מצוינים. בבלוג הבא בסדרה, נדבר על [הטיפול השמרני: איך פיזיותרפיה ושינוי הרגלי חיים משפרים את איכות החיים ומונעים ניתוח]

אם את מרגישה שהגיע הזמן לאבחון מקצועי ומקיף, אני מזמין אותך למרפאה. אל תתני לדליפה לנהל לך את החיים.

לתיאום תור לאבחון במרפאות בחיפה או בת"א: 📞 073-3990235 📲 ליצירת קשר וקביעת תור- ליחצי כאן

📂 מקורות רפואיים (References)

1. Karmakar D, Dwyer PL, Zilberlicht A, et al. Long-term effectiveness and safety of open Burch colposuspension vs retropubic midurethral sling for stress urinary incontinence. American Journal of Obstetrics and Gynecology. 2020;224(6). PubMed Link

2. Wu JM. Stress Incontinence in Women. The New England Journal of Medicine. 2021.

3. Henderson JW, et al. A Randomized Comparative Study Evaluating Various Cough Stress Tests… The Journal of Urology. 2018.

4. Sutcliffe S, Falke C, Fok CS, et al. Lower Urinary Tract Symptoms in US Women: Contemporary Prevalence Estimates from the RISE FOR HEALTH Study. J Urol.