סובלת מבריחת שתן בזמן ריצה? כל מה שאת חייבת לדעת על הטיפול

סובלת מבריחת שתן בזמן ריצה? כל מה שאת חייבת לדעת על הטיפול

את בכושר שיא. את מתאמנת במשך חודשים ארוכים. התזונה שלך מוקפדת לחלוטין. ולפעמים… את סובלת מבריחת שתן? בריחת שתן בריצה כל כך נפוצה, ועדיין היא סוג של טאבו. נשים רבות, חזקות ומקצועיות, מתמודדות עם הבעיה הזו בשקט. הן בטוחות שהן היחידות שסובלות, הן חשות בושה והכי גרוע? הדבר עשוי לגרום להן להפסיק לרוץ. אך כאשר אנו בוחנים את הספרות הרפואית, מתגלה מציאות אחרת לגמרי. לקראת מרתון תל אביב, הגיע הזמן לשים את הנתונים על השולחן. לפניכן סקירה שיטתית ומקצועית. 

בריחת שתן בזמן ריצה (RUNNERS): המדריך הרפואי והמדעי לחציית קו הסיום

המספרים האמיתיים: מי סובלת מבריחת שתן בריצה?

ת: בריחת שתן במאמץ (SUI) משפיעה על 22% עד 44% מהרצות. נתון זה נכון במיוחד בקרב רצות למרחקים ארוכים ומרתוניסטיות. לשם השוואה, רק כ-10% מהנשים הלא פעילות חוות את התופעה. כך עולה מתוך סקירה מקיפה שפורסמה בנושא.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2018 מצאה נתון מדהים. לספורטאיות יש סיכון גבוה ב-177% לחוות   דליפת שתן השוואה לנשים יושבניות (לא פעילות). השכיחות הכללית בכל תחומי הספורט עומדת על 36%, כאשר ענף הריצה למרחקים ארוכים מוביל את הטבלה. בנוסף, מחקר תצפיתי נרחב מראה כי השכיחות עולה ככל שעולים בגיל ובשנות הוותק בספורט.

מהו הפרדוקס הביומכני?

ת: ההגיון אומר שספורטאית תהיה עם מסת שרירים גבוהה, ואכן, מרבית הרצות שסובלות מדליפה יש שרירי רצפת אגן חזקים להפליא. כוח השריר שלהן שווה או עולה על זה של רצות ללא דליפה.

אז למה הבעיה מתרחשת? התשובה טמונה בבלימת זעזועים. מחקר חדשני משנת 2025  מראה כי רצות הסובלות מדליפה מציגות את דפוסי בלימת זעזועים הבאים:

• הן סופגות פחות אנרגיה באזור הקרסול (p=0.019).

• איזור הירך ספג אנרגיה רבה יותר (p<0.001).

• הן חוות הפחתה בבלימת הזעזועים בין השוק לירך (p=0.038).

המשמעות היא פשוטה. שרשרת התנועה הקינטית אינה סופגת את האנרגיה כראוי וכל העומס המכני עבר ישירות לאגן. במצב כזה, גם שרירי רצפת האגן החזקים ביותר קורסים תחת עומס האימפקט החוזר.

הרחבה: מהי הפתופיזיולוגיה ומנגנון הפגיעה?

כדי להבין את המקור של בריחת שתן, עלינו להסתכל על התפקוד המשותף של שלפוחית השתן והשופכה.

המנגנון הפיזיולוגי של בריחת שתן בריצה מורכב משני תהליכים מרכזיים:

1. תנועתיות יתר של השופכה (Urethral hypermobility): כאשר רצפת האגן מאבדת את יכולת התמיכה שלה, היא מונעת מהשופכה להיסגר בצורה תקינה בזמן המאמץ.

2. כשל של הסוגר הפנימי: פגיעה בתפקוד הסוגר מורידה את יכולת ההתנגדות של הגוף ללחץ התוך-בטני.

כאשר הלחץ בתוך שלפוחית השתן עולה על הלחץ שהסוגר (Sphincter) מסוגל לייצר, מתרחשת דליפת שתן. בריצה, מדובר באימפקט חוזר המעייף את השרירים וגורם לכשל מכני זמני.

בשנת 2024, חוקרים השתמשו בחיישני לחץ נרתיקיים תוך כדי ריצה וגילו נתון קריטי: רצות הסובלות מדליפה מייצרות לחץ תוך-בטני גבוה יותר מאשר רצות ללא דליפה, גם כאשר שתיהן פוגעות בקרקע באותה עוצמה. הלחץ המוגבר הזה בתוך שלפוחית השתן הוא שגורם בסופו של דבר לדליפת שתן בלתי רצויה.

אז להפסיק לרוץ????   מה פתאום!!!

מה עושים ביום המירוץ?

ת: תמיכה מכנית, טיפול התנהגותי

1. תמיכה מכנית נרתיקית: נשים המשתמשות בעזרים מכניים בתוך הנרתיק חוות שיפור משמעותי בשליטה על השתן. חוקרים מצאו כי שימוש בטמפונים מפחית את דליפת השתן ביעילות גבוהה יותר בהשוואה לפסרי המסורתי. מחקרים שבחנו מתאמנות קרוספיט ונשים המבצעות פעילות אירובית עצימה מאששים את הנתונים הללו.

חברות רפואיות מציעות כיום מכשירים כמו Impressa (התקן חד-פעמי דמוי טמפון) או Uresta (התקן פלסטיק רפואי רב-פעמי), אותם ניתן להשיג ללא צורך בהתאמת רופא. מחקר קליני הראה כי ה-Uresta משיג תוצאות טובות יותר מפלצבו ומביא להפחתה של לפחות 50% בכמות הדליפה. בנוסף, נשים המשתמשות בספוגים נרתיקיים מפחיתות משמעותית את משקל הפד לאחר האימון.

2. אסטרטגיות התנהגותיות

הפתרון השני קשור לניהול חכם של הגוף. סקירה מדעית ב-JAMA ממליצה על:

א. התרוקנות מתוזמנת. יש לרוקן את השלפוחית לפני הזינוק, ובתחנות מוגדרות במהלך המירוץ (לרוב כל 2-3 שעות).

ב. ניהול נוזלים הוא קריטי. מומלץ לשתות כמויות קטנות (כ-120-150 מ"ל בשעה). אל תשתו כמויות אדירות בבת אחת.

טיפים נוספים: הפחתת נוזלים מספר שעות לפני הזינוק, הפחתת קפאין.

וכיצד נתנהל בטווח הארוך?

ת: שיקום ממוקד ובליווי מקצועי. בדיוק כפי שאתן בוחרות במאמני ריצה, תזונאיות וביגוד מקצועי, העניקו את אותה תשומת לב מקצועית גם לרצפת האגן שלכן

פיזיותרפיה לרצפת האגן (PFMT) אימון שרירי רצפת האגן (PFMT) בפיקוח. בסקירה שכללה 31 מחקרים ו-1,817 נשים, מספקת ראיות באיכות גבוהה. נשים שעברו אימון PFMT היו בסיכון גבוה פי 8 לדווח על ריפוי מלא (56% לעומת 6% בקבוצת הביקורת). האימון הפחית את אפיזודות הדליפה בכאחת ליום, והפחית את אובדן השתן ב-9.7 גרם לשעה.

פילאטיס ויוגה: תרגילי ליבה חלופיים (כמו פילאטיס ויוגה) הובילו לשיפור דומה כמו בפיזיותרפיה בכל הנוגע לחומרת בריחת השתן או לאיכות החיים. תוצאות שני הטיפולים עלו משמעותית על אלו של קבוצת הביקורת.

ואם אין הטבה למרות כל מה שניסית?

את מוזמנת לפנות להערכה ובדיקה אצל אורוגיניקולוג מומחה, ולשקול ביצוע של ניתוח הנקרא TVT (ניתוח בריחת שתן).

—————————————————————————————————————————————————————–

אני מזמין אותך לקבוע תור, לייעוץ בגובה העיניים. ד"ר אריאל זילברליכט מומחה ברפואת נשים | אורוגינקולוגיה ליצירת קשר – ליחצי כאן

בביליוגרפיה מקורות נבחרים (Academic References):

• 1. Teixeira, R.V., Colla, C., Sbruzzi, G. et al.Prevalence of urinary incontinence in female athletes: a systematic review with meta-analysis. Int Urogynecol J 29, 1717–1725 (2018). https://doi.org/10.1007/s00192-018-3651-1
  2. Berube M-E, McLean L. Differences in pelvic floor muscle morphology and function between female runners with and without running-induced stress urinary incontinence. Neurourol Urodyn. 2023; 42: 1733-1744. doi:10.1002/nau.25274
  3. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0021929025002659
  4. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2658324
  5. Pelvic floor muscle training versus no treatment, or inactive control treatments, for urinary incontinence in women https://doi.org/10.1002/14651858.CD005654.pub4
  6. Hao J, Yao Z, Remis A, Sun Y, Pu Y, Huang B. Alternative Exercise Regimens for Stress Urinary Incontinence in Women: A Systematic Review and Meta-analysis. Int Urogynecol J. Published online November 22, 2025. doi:10.1007/s00192-025-06445-y